תאונות עבודה בגובה הן מהקטגוריות המסוכנות ביותר בעבודה בישראל.
החוק הישראלי מציב סטנדרטים מחמירים לנושא זה, ומעסיקים מחוייבים לפעול בנחישות כדי להבטיח את בטיחות עובדיהם.
בעבודה שלי אני רואה כמה הקפדה מוקפדת על הכללים יכולה באמת להציל חיים.
לפי נתוני המוסד לבטיחות ולגיהות, כמעט 35% מתאונות העבודה הקטלניות בישראל הן נפילה מגובה.
מניסיוני, גם תקרית קטנה בגובה של שני מטרים יכולה לגרום לפגיעות חמורות אם לא ננקטו אמצעי מיגון.
חשוב להבין שתאונות כאלה אינן גזירת גורל.
המניעה מתחילה בהכרה בזכויות ובחובות, כפי שמתואר גם בחקיקה הקשורה לזכויות אדם בכלל ובזכויות עובדים בפרט.
מה החוק בישראל קובע לגבי עבודה בגובה?
חוק עבודה בגובה, התשס"ה-2005, קובע כי אסור להעסיק עובד בעבודות בגובה אלא אם עבר הכשרה מתאימה והוסמך לכך. על העובד להחזיק בתעודת עובד בגובה תקפה. בכל מקום עבודה נדרש מנהל עבודה שמפקח על יישום הנהלים והוראות החוק.
בנוסף לכך, פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007, המפרטות את החובות לציוד אישי מתאים, מערכות בלימת נפילה, והדרכות שוטפות.
חשוב לדעת שהתעלמות מהדרישות האלו חושפת לא רק את העובדים לסיכון, אלא גם את המעסיק לאחריות פלילית.
מי אחראי לבטיחות בעבודות בגובה?
באופן חד משמעי, החוק מטיל אחריות עיקרית על המעסיק. עליו לאתר סיכונים, להעריך סיכונים, ולהכין תוכנית עבודה בטוחה. לקחתי חלק בפרויקטים בהם רק לאחר התאמה מלאה לדרישות אלו, הופחתו כמעט לחלוטין אירועי בטיחות.
יחד עם זאת, גם לעובדים יש אחריות אישית. הם חייבים להקפיד על הוראות העבודה ולא להשתמש בציוד פגום או בדרכים לא תקניות. במילים פשוטות, מדובר במערכת של אחריות הדדית שכל הצדדים חייבים בה.
אמצעים למניעת תאונות עבודה בגובה
ישנם מגוון אמצעים שמפחיתים באופן דרמטי את הסיכון לעבודה מסוכנת.
בעבודה המעשית שלי אני ממליץ לא להתפשר על אף אחד מהשלבים הבאים:
- שימוש בציוד מגן אישי איכותי ומאושר – רתמות, קסדות, וחבלי אבטחה כמו עבודה עם סנפלינג.
- בדיקה תקופתית של כל ציוד המיגון ואביזרי העבודה.
- הצמדות נוקשה לתוכנית עבודה הכוללת הערכת סיכונים לכל משימה.
- ביצוע הדרכות רענון לעובדים לפחות אחת לשנה או לאחר כל שינוי.
- קביעת מנהל בטיחות ייעודי לפיקוח יומיומי באתר העבודה.
למשל, באתרים שבהם הוכנסו מערכות הגנה ניידות (כגון מעקות זמניים), נרשמה ירידה של מעל 60% במקרי תאונות גובה בתוך שנה.
כללים מרכזיים בעבודה בגובה לפי סוגי עבודה
בפועל, חוקים ותקנות מתייחסים לסוגים שונים של עבודות בגובה, ולא רק לגובה מסוים. חשוב להכיר את ההבדלים:
- עבודה על גגות – חובה להקים מערכת למניעת נפילה או להשתמש ברתמות קשירה מתמשכת.
- עבודה על פיגומים – יש לוודא התקנה נכונה, עם מעקות ותיקני עומסים מתאימים.
- עבודה עם סלי הרמה ממוכנים – נדרש לוודא שתפעולם מתבצע רק בידי מפעיל מוסמך.
- עבודה על סולמות – זמן השימוש המותר מוגבל, ויש להשתמש ברתמות בהתאם לגובה.
אפילו בעבודה בגובה נמוך יחסית, לדוגמה בעת ביצוע עבודות תחזוקה על גדרות או קירות, הכללים חלים במלואם.
תאונות בגובה במגזר הבנייה: בעיה חמורה בישראל
לפי דו"ח משרד העבודה והרווחה לשנת 2023, כ-56% מכלל תאונות הבנייה בישראל כוללות נפילה מגובה.
בענף זה, שמעסיק אלפי עובדים, יש חובה להתייחס לכל משימה ולו הקטנה ביותר
כמו פירוק פיגום זמני – כאירוע הדורש תכנון ואמצעי זהירות מלאים.
ביקורות תקופתיות באתרי בנייה הפחיתו את כמות התאונות בכ-30%, והדבר מעיד עד כמה אכיפה והכשרה מקצועית הן קריטיות להצלת חיי אדם.
מה עושים במקרה של תאונת עבודה בגובה?
ברגע שמתרחשת תאונה, יש לפעול במהירות ולחלק את המשימות בצורה מסודרת:
- להזעיק מיד גורמי הצלה – אמבולנס, כיבוי אש במידת הצורך.
- לתעד את האירוע במלואו – צילומי מקום, גרסאות עדים, חוקרים מקצועיים.
- לדווח למעסיק, לביטוח לאומי, ולפיקוח העבודה בהקדם האפשרי.
בנוסף, חשוב לדעת שלעובד קיימות זכויות רבות במצב כזה, לרבות פיצוי ונגישות לשיקום, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולחקיקה העוסקת בזכויות אדם בישראל.
חשיבות התרבות הארגונית בשמירה על בטיחות הגובה
לסיום, חשוב לי להדגיש שהטמעת תרבות בטיחותית בארגון עושה את ההבדל האמיתי.
מקום עבודה שמקפיד על הכשרה, עידוד דיווח על מפגעים והתייחסות רצינית להערות עובדים יצליח להוריד דרמטית את הסיכון.
יצירת סביבה שבה כל עובד מרגיש כי בטיחותו עומדת בראש סדר העדיפויות אינה עניין טכני בלבד – אלא מהות ניהולית ומקצועית מהמעלה הראשונה.
