תקנות עבודות בגובה

עבודה בגובה נחשבת בישראל לאחת הפעילויות המסוכנות ביותר.
על פי התקנות, כל עבודה בעומק של מעל שני מטרים מחייבת אמצעי בטיחות קפדניים.
נפרט כאן בצורה ברורה איזה תקנות ותקנים חלים על עבודות בגובה, מה האחריות שמוטלת על המעסיק והעובד, ומה כדאי לדעת כדי להימנע מהסתבכויות משפטיות חמורות.

בהתבסס על ניסיוני, אי עמידה בתקנות יכולה להוביל לא רק לקנסות, אלא גם לתביעות אזרחיות ואף פליליות.
לכן חשוב להבין את החוקים לעומק, לא רק כפורמליות אלא כחלק משגרת עבודה נכונה.
לאורך השנים ליוויתי מקרים שבהם הבדל קטן בהקפדה על התקנות מנע טרגדיות משפטיות ואנושיות כאחד.

מהן התקנות המרכזיות לעבודה בגובה בישראל?

התקנות המחייבות הן "תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בגובה), התשנ"ז-2007".
התקנות מגדירות כל עבודה בגובה מעל שני מטרים כעבודה שמחייבת הסמכה, ציוד מתאים ונוהלי בטיחות ברורים.

בין הענפים הנפוצים שנדרשים לעמוד בתקנות: בנייה, תחזוקה, ניקוי חלונות בגובה, חשמל, תקשורת ועוד.
התקנות קובעות למשל כי כל עובד בגובה חייב לעבור קורס ייעודי ולשאת בהיתר עבודה בגובה תקף.

בנוסף, במקרים מסוימים יש צורך בציוד ייעודי כמו רתמות, קסדות מגן, רשתות בטיחות ופיגומים מאושרים.
חובה לבדוק את איכות הציוד לפני כל שימוש ולתעד את הבדיקות כנדרש.

צריך לזכור שגם עובדים מעל גיל 60 זכאים להטבות שונות, ואם חל עיכוב בעבודות בשל סיום עבודה או פיטורים, ייתכן שמגיעים להם דמי אבטלה בהתאם לזכויותיהם הסוציאליות.

אחריות משפטית של מעסיקים ועובדים

המעסיק נושא באחריות לוודא שהעובד עבר הכשרה מתאימה, שהציוד תקני ומתוחזק, ושניתנו לו הוראות ברורות ומותאמות לעבודה הספציפית. מניסיוני, גם אם העובד התרשל, אחריות המעסיק לא מתבטלת, אלא אם כן הוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת הבטיחות.

לעובד עצמו יש חובה לעמוד בכללי הזהירות שנמסרו לו, להשתמש בציוד מגן אישי ולא לבצע עבודה בגובה ללא האמצעים הדרושים. אכיפת הכללים מחייבת משמעת מקצועית; כל סטייה עלולה לעלות ביוקר.

מהם התקנים החשובים לציוד עבודה בגובה?

תקן ישראלי 561 לציוד עבודה בגובה הוא המרכזי ביותר בישראל.
התקן מחייב התאמה לסטנדרטים הבינלאומיים כמו EN361 (רתמות) ו-EN795 (נקודות עיגון).

למשל, רתמה תקנית מחויבת בנקודות קשירה בגובה החזה והגב, בבדיקות תקופתיות ובאישור תקף לשימוש.
שימוש ברתמה שאינה עומדת בתקן, פוגע לא רק בבטיחות העובד, אלא גם בחבות המשפטית של המעסיק.

השלכות משפטיות לאי עמידה בתקנות

אי עמידה בתקנות העבודה בגובה נחשבת לעבירה פלילית בישראל.
ענישה יכולה לכלול קנסות כבדים ואף עונשי מאסר בפועל.
במקרים של תאונה, תביעה נזיקית מצד העובד או משפחתו תתבסס גם על הפרת חובות הבטיחות.

בתי המשפט נוטים להחמיר עם מעסיקים שלא הקפידו על פעילות נאותה.
כך למשל, פסקי דין שניתנו באחרונה חייבו פיצויים של מאות אלפי שקלים כשנמצא כי המעסיק לא דאג לציוד תקין או הדרכה מספקת.

איך להתנהל נכון ולמזער סיכונים?

• לעדכן את ההתעדכנות בהוראות תקנות בטיחות עדכניות
• לשלוח עובדים להכשרות והסמכות מוכרות בלבד
• לדאוג לרכוש ציוד באישור תקן ישראלי מתאים בלבד
• להקפיד על בדיקות ציוד שוטפות ומתועדות
• לנסח נוהלי עבודה כתובים לכל משימה בגובה
• להחתים את העובדים על התחייבות לשימוש בציוד מגן

בעבודה שוטפת עם לקוחות עסקיים בישראל, ראיתי כמה חיוני לתעד כל שלב, מהכשרה ועד בדיקת ציוד.
תיעוד כזה הופך לכלי הגנה קריטי במקרה של חקירה או הליך משפטי עתידי.

עבודות בגובה באתרי בנייה – דגשים מיוחדים

באתרי בנייה יש צורך בנוסף בעמידה בחוק עבודות בנייה (ביטוח) ובביקורות תכופות של ממוני בטיחות.
יש לחלק אחריות מנהלית ברורה בין הקבלן הראשי לבין קבלני משנה, כדי שלא תיווצר "נפילה" באחריות במקרה של תאונה.

דוגמא קלאסית היא עבודה על פיגומים – אם הפיגום הוקם או תוחזק שלא לפי תקן 1139, העונש עלול להינתן לא רק למקים הפיגום אלא גם למנהל האתר עצמו.

למי כדאי לפנות לייעוץ משפטי?

בעבודות בגובה, התמודדות עם סוגיות משפטיות חייבת להיות יסודית ומקצועית.
מומלץ להתייעץ עם עורכי דין שמכירים לעומק גם את תחום הבטיחות בעבודה וגם את דיני הנזיקין.
ואפשר להיעזר באתר של ידע משפטי באברהמי רוזן ושות שיכול לתת ידע מקיף ומדויק במקרים אלו.

חינוך, אכיפה ובקרה צריכים להתנהל ביד אחת.
כאשר כל אחד מבעלי התפקידים מבין את האחריות האישית שלו, הסיכון המשפטי והבטיחותי פוחת בצורה משמעותית מאוד.
מתוך חוויות עבר רבות בליווי תיקים כאלה, למדתי שתרבות בטיחות נכונה היא השקעה שמחזירה את עצמה יום אחרי יום.

המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי והוא נוצר במטרה לתת מידע ולהגביר ערנות לנושא של עבודות סנפלינג בגובה בהתאם לתקנות.